הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית מ״ה

1 להתחזק. וכן ת״‬א לאתחסנא פי׳‬ להתחזק. ועיין ברמב״‬ן עה״‬ת שכתב כל לשון התאפקות בכל מקום חזוק. ועיין בנה״‬ש.

2 ר׳‬ שמעון בן אלעזר כו׳‬. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ. בב״‬ר איתא אבא כהן ברדלא אמר וחסר ״‬רשב״‬א בש״‬ר ראב״‬ע״‬. ובילקוט רמז קנ״‬ב מובא רק אמר ר״‬ש בן אלעזר אולם בילקוט תהלים רמז תשס״‬ב מובא בשם מדרש ב״‬ר כמו שהביא רבינו. ובב״‬ר לפנינו השמיטו המדפיסים.

3 ר׳‬ יוחנן כי מטי. חגיגה ד׳‬ ע״‬א. וע״‬ש דף ג׳‬ ע״‬ב ר׳‬ אלעזר כי מטי להאי קרא בכי ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. ומה תוכחה של ב״‬ו כך. תוכחה של הקדוש ברוך הוא עאכ״‬ו.

4 הוא ששנינו שוב יום אחד. אבות פ״‬ב מט״‬ו. שבת קנ״‬ג ע״‬א.

5 אמרו רז״‬ל. חגיגה שם. ועי׳‬ עוד מדרש קהלת רבה בסופו.

6 אתה למד תילי תילים. עיין וי״‬ר פי״‬ט וחזית פ״‬ה בפ׳‬ קווצותיו תלתלים.

7 הם אמרו. עיין לעיל וישב ל״‬ז הערה נ״‬ז.

8 הראה להם המילה. שהוא מהול. ב״‬ר שם וילקוט רמז קנ״‬ב ורש״‬י עה״‬ת.

9 ואחריתה דרך מות. בקרא דרכי מות. ובכ״‬י פלארענץ מובא רק התחלת הכתוב.

10 למה תראו עצמיכם. עיין לעיל מ״‬ב א׳‬.

11 הוא שאמרו רז״‬ל. שבת פ״‬ט ע״‬ב. ב״‬ר פפ״‬ו.

12 לכך אמרו חז״‬ל. ברכות נ״‬ה ע״‬ב.

13 פטרון. מלה רומית patron פי׳‬ פרקליט

14 בסיליוס. מלה יונית βασιλεύς שליט המדינה.

15 לפי שארץ ישראל. קידושין ס״‬ט ע״‬א:

16 אל תעמיד השעה. ב״‬ר שם.

17 אלא כיון. הוספת רבינו ועיין יפ״‬ת.

18 בלשון הקודש. ת״‬א וב״‬ר וילקוט שם ורש״‬י עה״‬ת. ועיין ברמב״‬ן.

19 כי פי כן לבי. מגילה ט״‬ז ע״‬ב.

20 וכי כמה צוארים. מגילה שם וע״‬ש בפירש״‬י. ב״‬ר פצ״‬ג. וילקוט שם.

21 ראה ברוה״‬ק. מגילה שם. ב״‬ר וילקוט שס. ורש״‬י עה״‬ת.

22 ויטש משכן שילה. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ. ובקרא כתוב שילו.

23 בן גנוסים. פי׳‬ מיוחס והיא המלה היונית γευος.

24 לשון מצרי הוא. הרד״‬ק בשרשים פירוש בשם אביו טענו ענין דקירה שדוקרין הבהמות בדרבן שלהם ללכת מהרה ודמהו ללשון הערבי שאומר אטעי״‬ן א״‬ל חמ״‬ר. כלומר דקור החמר בדרבן למהרו.

25 וכן אמרו רז״‬ל. משנה בכורות כ״‬ח ע״‬ב. סנהדרין ל״‬ג ע״‬א. וכן הרשב״‬ם בפירושו כתב וז״‬ל כי לא היה אדם יכול להוציא מן המלכות עגלה כי אם על פי פרעה. ודוגמא זו בתלמוד אין פרה וחזירה יוצא׳‬ ממצרים אא״‬כ נטלה האם שלה עכ״‬ל.וזה לקח מדברי רבינו.

26 היינו דאמרי אינשי. ב״‬ר פל״‬ט על פסוק ואגדלה שמך וילקוט לך רמז ס״‬ד.

27 מאיגרא לארעא. בכ״‬י פלארענץ מאתרא לאתרא. ובב״‬ר וילקוט מאחר לאחר.

28 שעתיד לצאת ממנו מרדכ. כמאמרם קרי ליה ימיני אלמא מבנימין קאתו מגילה י״‬ב ע״‬ב.

29 הרי שלש מאות. עיין בחיי שהביא טעם על שלש מאות.

30 זה מרדכי. מגילה ט״‬ז ע״‬ב.

31 נתן לעשרת השבטים. עי׳‬ רש״‬י ורמב״‬ן.

32 זה עיבור. וכן ת״‬א. וכן מובא במדרש ב״‬ר פצ״‬ד.

33 כל המאכלות שמלפתין בו הלחם נקרא מזון. בב״‬ר כל הדברים קרויים מזון. וכ״‬ה בירושלמי נדרים פ״‬ו ה״‬א. ועיין ערוך ערך בשש שכתב כל דבר שנאכל עם הפת שמו לפתן בלשון משנה ובלשון דרבנן שמו בשש. עכ״‬ל. וגם רש״‬י כתב מזון ליפתן.

34 א״‬ל אל תפסעו פסיעה גסה. תענית י׳‬ ע״‬ב.

35 ואל תעמידו עצמיכם מדברי תורה. ב״‬ר פצ״‬ד וילקוט שם. ובגמרא שם אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגוז עליכם הדרך. ובתוס׳‬ שם כתבו ויש מדרש אל תפסיקו מדבר הלכה.

36 ששנים שמהלכין. תענית שם. וע״‬ש בתוס׳‬.

37 הכניסו תמה לעיר. תענית שם. ופירש״‬י כשאתם לנין ושוכבין בדרך בעיירות הכניסו לעיר בעוד שהחמה זורחת עכ״‬ל. והסיום כדי שתדעו מקום לינתכם בטוב. הם דברי רבינו. לז. אל תביאו. הוספתי כמו שהוא בכ״‬י פלארענץ.

38 שמא תרגוז עליכם הדרך. תענית שם. ופירש״‬י תרגוז עליכם הדרך. תתעו.

39 כמו תבשיל שהפיג טעמו. עיין ערוך ערך פג א׳‬ וגם רש״‬י כתב ויפג לבו. נחלף לבו והלך מלהאמין לא היה לבו פונה אל הדברים. לשון מפיגין טעמן בלשון משנה ביצה י״‬ד ע״‬א וכמו מאין הפוגות. וריחו לא נמר. מתרגמינן לא פג.

40 תני ר׳‬ חייא. ב״‬ר פצ״‬ד. ילקוט רמז קנ״‬ב. סנהדרין פ״‬ט ע״‬א. אדר״‬נ פ״‬ל.

41 אמר בוודאי אין עגלה. עיין לעיל פסוק י״‬ט.

42 הוא שאמרו חז״‬ל. שבת ל׳‬ ע״‬ב. ועיין פדר״‬א פל״‬ח. ותחי רוח יעקב אביהם. וכי מתה היתה רוחו של יעקב שחיתה. אלא מפני שנסתלקה רוח הקודש מעליו ואח״‬כ שרתה עליו רוח הקודש כבתחלה. שנאמר ותחי רוח יעקב. ות״‬א ושרת רוח נבואה על יעקב אבוהון.

43 ותהי עליו רוח אלהים. ובכ״‬י פלארענץ ותהי עליו רוח ה׳‬. ובקרא כתיב ותהי עליו יד ה׳‬. ובש״‬א ט״‬ז ט״‬ז נאמר והיה בהיות עליך רות אלהים רעה ונגן בידו וטוב לך.

44 רב הוא כחו של יוסף. ב״‬ר וילקוט שם.

45 ד״‬א בטוח אני כו׳‬. יש להגיה כן בב״‬ר וילקוט שם.

46 שיש לי חלק במה רב טובך ר״‬ל כי בהיות יוסף חי בטוח אני שיש לי חלק לעוה״‬ב. עי׳‬ תנחומא ויגש והובא גם ברש״‬י בראשית ל״‬ז ל״‬ד. אבל שאולה. גיהנם סימן זה היה מסור בידי מפי הגבורה אם לא ימית אחד מבני בחיי מובטח אני שאיני רואה גיהנם.